פרשת וירא
למה נגלה הקב"ה לאברהם דווקא באלוני ממרא
עצה טובה אחת שזיכתה בגילוי שכינה
הפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מציין במפורש את מקום ההתגלות, ושואלים רבותינו: במה זכה ממרא לכבוד הזה? המדרש משיב: אמר לו הקב"ה לממרא, אתה נתת לאברהם עצה למול, חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול אלא בפלטין שלך. אלא שהמדרש מעורר תמיהה: אברהם אבינו, שעמד בעשרה ניסיונות וחיכה תשעים ותשע שנים לצו המילה כדי שיהיה מצווה ועושה, הלך להתייעץ אם לקיים מצווה מפורשת? כך הביא הרב אשר ברדה את תשובת המפרשים: חס ושלום שאברהם שאל אם למול. הוא שאל איך למול, בפרהסיא או בצנעה. כל מטרת חייו הייתה לקרב רחוקים תחת כנפי השכינה, והוא חשש שמילה בגלוי תרחיק אנשים, שיאמרו שהתורה אינה מרחמת על הבריות. ממרא יעץ לו לעשות זאת בלי פחד, ועל העצה הזאת זכה. מכאן שמי שמחזק את חברו ללכת בדרך ה', זוכה שהשכינה נגלית במקומו.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
ענר, אשכול וממרא: שלוש עצות לפני המילה
בשמו של כל יועץ טמונה עצתו
כאשר נצטווה אברהם אבינו על המילה, הוא שאל את שלושת ידידיו כיצד לקיים אותה. כך הביא הרב אשר ברדה, ששמו של כל אחד מהם רומז לעצה שנתן. ענר אמר לו שאין טוב בדבר, ושמו ראשי תיבות "עינוי נפש רע". אשכול הזהיר אותו: יש לך את נמרוד ואנשים ששונאים אותך, שרדפו אחריך וזרקו אותך לכבשן האש. אם תמול בפרסום, יבואו אליך ביום השלישי בהיותך כואב, כמו שעשו שמעון ולוי, ויהרגו אותך. עשה זאת בשקט. ושמו ראשי תיבות "אחי, שונאים כבירים וגדולים לך". ממרא אמר: הקב"ה הציל אותך מאור כשדים, הציל אותך במלחמת ארבעת המלכים, הוא נותן לך את הכוחות והוא ייתן לך גם הלאה, אין לך מה לדאוג. ושמו ראשי תיבות "מהר מול רופאך אל". על העצה הטובה הזאת נאמר "וירא אליו ה' באלוני ממרא".
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
מעשי אבות סימן לבנים: העצה השנייה של ממרא
מי שעושה ראשון, אחרים הולכים אחריו
כך הביא הרב אשר ברדה ביאור נוסף מבעלי התוספות, ואף בספר "קול אליהו" לגאון מווילנה: כאשר ציווה הקב"ה את אברהם למול את כל אנשי ביתו, הלך אברהם אל ענר ואל אשכול ושאל אותם מה יעשה עם אנשי ביתו שאינם רוצים להימול, והם לא ידעו מה להשיב לו. הלך אל ממרא, וממרא נתן לו עצה: שימול תחילה את עצמו ואת ישמעאל בנו, וכשיראו אנשי הבית כן, יסכימו גם הם להימול. וכך עשה: "בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו", ואחר כך "וכל אנשי ביתו... נמלו אתו". זה כוחו של מעשה: מעשי אבות סימן לבנים. אדם שמקיים מצווה בעצמו ובשמחה, מלמד את סביבתו יותר מכל שכנוע.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות
מי יבוא אליי עכשיו? דאגתו של אברהם אחרי המילה
עוברים ושבים - גם עוברי עבירה ששבים
הראשון שבא לבקר את אברהם אחרי המילה היה הקב"ה בעצמו. כך מביא המדרש: דאג אברהם ואמר, עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, ועכשיו מי יבוא? אמר לו הקב"ה: עד שלא מלת היו בני אדם ערלים באים, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך. כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא בדרך רמז מרבי אברהם פתאל בספר "ויאמר אברהם": "עוברים ושבים" הם עוברי עבירות ששבו בתשובה בזכות השפעתו הטובה והנדיבה של אברהם. הוא חשש שכאשר יראו אותו מתייסר בגלל קיום מצוות המילה, יפסיקו לבוא אליו. זה מה שהוא התיירא.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
למה הצטער אברהם כשלא באו אורחים
מצווה שמוותרים עליה עלולה לדעוך
"והוא יושב פתח האהל כחום היום". מביא רש"י מן הגמרא: הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא אליו מלאכים בדמות אנשים. כך הביא הרב אשר ברדה שתי שאלות: מדוע הצטער אברהם? הוא היה חולה, ודינו כאנוס הפטור מן המצוות. ועוד, מה התועלת במלאכים? הכנסת מלאכים אינה מצוות הכנסת אורחים. משיב ספר "תורת הפרשה": אברהם דאג לעתיד. הוא חשש שאם לא יקיים את המצווה כמה ימים, היא עלולה לדעוך אצלו. לכן, אף שהיה פטור, התאמץ לקיים אותה. כשראה הקב"ה שאינו רוצה להתרגל לוותר על מצוות, שלח לו מלאכים. נכון שאין בהם מצוות הכנסת אורחים, אבל יש בהם תועלת אחרת: אברהם המשיך לשרת ולטפל באחרים, וכך המצווה נטבעה בדמו ובהנהגותיו עוד יותר.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות
מנין שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה
אי אפשר לרוץ אחורה
"וירא וירץ לקראתם מפתח האהל". מכאן למדו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. שואלים המפרשים: מנין שהיא גדולה יותר? אולי שתיהן שקולות? כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא של הגאון מווילנה. הגמרא במסכת יומא אומרת שתלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך, כמו שיוצאים מבית הכנסת בלי להפנות את הגב. אברהם ביקש מהקב"ה "אל נא תעבר מעל עבדך", ויצא לקבל את האורחים. והכתוב אומר "וירץ לקראתם". ללכת לאחור אפשר, אבל לרוץ לאחור אי אפשר. אם אברהם רץ, על כרחך שהסב את פניו מן השכינה. ואם הסב את פניו מן השכינה כדי להקביל את פני האורחים, מכאן לומדים דבר עצום: הכנסת אורחים גדולה יותר מקבלת פני שכינה.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
איך ידע אברהם עצמו שהאורחים קודמים לשכינה
כשהאיברים עצמם רצים לעשות רצון ה'
אנחנו לומדים מאברהם אבינו שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. אבל שאלה ישנה בפי העולם: אברהם עצמו, מנין ידע את ההלכה הזאת? איך העז להניח את השכינה בצד ולצאת לקבל את האורחים? כך הביא הרב אשר ברדה את תירוצו של הגאון רבי נתן אדלר: גופו של אברהם אבינו היה מקודש עד כדי כך, שאיבריו היו הולכים מאליהם לעשות את רצון הבורא. כשראה אברהם שרגליו מוליכות אותו לקבל את האורחים, הבין: אם האיברים שלי, שכבר רגילים לעשות הכל למען ה' ולמען קדושתו, מריצים אותי לשם, סימן שזה מה שצריך להיות.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
"מעט מים": מה עושים בעצמנו ומה דרך שליח
כשאחרים עובדים - מקלים עליהם
בחסד שעשה אברהם עם האורחים בולט שינוי לשון. על העוגות נאמר "וימהר אברהם... מהרי שלש סאים קמח סלת", על הבשר נאמר "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב", ורק על המים נאמר "יקח נא מעט מים". למה דווקא כאן "מעט"? כך הביא הרב אשר ברדה מן הגמרא במסכת בבא מציעא: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח, עשה הקב"ה לבניו על ידי שליח. מכאן שחלק ממעשי החסד עשה אברהם בעצמו וחלק על ידי אחרים. על הבקר נאמר "ויקח" - הוא עצמו לקח. על המים נאמר "יקח נא" - על ידי אחרים, על ידי נערו. וזה הלימוד: כשאני עושה חסד בגופי, אני מתאמץ בלי גבול. אבל כשאני מפעיל אחרים, אני מוריד את המינון ולא מכביד עליהם.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות
"אם אין קמח אין תורה" - בזכות העוגות של אברהם
הקמח של אברהם הציל את התורה
את המשנה "אם אין קמח אין תורה" רגילים לפרש כפשוטה: בלי פרנסה אי אפשר לשבת וללמוד. כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא מרבי יעקב מתוניס בספרו "מאין יבוא כהן", על פי המדרש: כשעלה משה רבנו לקבל את התורה, ביקשו מלאכי השרת לפגוע בו. מה עשה הקב"ה? עשה את קלסתר פניו של משה דומה לאברהם אבינו, ואמר להם: אי אתם מתביישים ממנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? המלאכים התביישו, ומשה קיבל את התורה. במה הזכיר להם? בקמח: "מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות". הם ישבו אצל אברהם ואכלו מן הקמח שלו. ואילו לא היה הקמח הזה, מה היה הקב"ה אומר להם? לא הייתה תורה. זה פשר "אם אין קמח אין תורה".
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
"נצבים עליו" ו"עומד עליהם": אדם שגדל מעל המלאכים
המצווה העלתה את אברהם מעל המלאכים
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו", ובסוף הסעודה נאמר "והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו". בתחילה האורחים "עליו", כלומר מעליו, ובסוף אברהם "עליהם". כך הביא הרב אשר ברדה את פירושו של רבי שלום מבעלז: בהתחלה היו המלאכים בדרגה גבוהה יותר מאברהם. כיוון שהתחיל במצוות הכנסת אורחים, "וירא וירץ לקראתם", התעלה לדרגה שווה להם. ולאחר שקיים את המצווה במלואה, התעלה לדרגה גבוהה יותר מהם, וזה שנאמר "והוא עמד עליהם". מכאן מה שאומרים, שאדם יכול להיות גדול ממלאכים.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
"מלך אסור ברהטים": הריצות של אברהם וקשר ה' עם ישראל
שתי ריצות שקשרו את מלך העולם
בפרשה רץ אברהם פעמיים: "וירץ לקראתם", ו"אל הבקר רץ אברהם". כך הביא הרב אשר ברדה מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכתוב בזוהר: בשכר הריצות שרץ אברהם אבינו, שמסר את נפשו על הכנסת אורחים, נקשר הקב"ה בקשר עם עם ישראל. ומרן הביא לכך רמז מן הפסוק בשיר השירים "מלך אסור ברהטים". מה הם "רהטים"? בלשון ארמית ריצה נקראת "רהיט". המלך הוא מלכו של עולם, והוא "אסור", כלומר קשור, עם עם ישראל - "ברהטים", בזכות הריצות של אברהם אבינו.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
הכנסת אורחים - סגולה לזרע של קיימא
עצת המגיד ממזריטש לבעל התניא
בפרשת וירא באה הבשורה על לידת יצחק, "והנה בן לשרה אשתך", מיד אחרי שאברהם אבינו הכניס את האורחים. בהקשר זה הביא הרב אשר ברדה את מעלת הכנסת האורחים כסגולה לזרע של קיימא: הרב הקדוש בעל התניא המתין לזרע של קיימא ארבע עשרה שנים מיום נישואיו. כשבא אל רבו, המגיד ממזריטש, אמר לו המגיד: קיים מצוות הכנסת אורחים, זו סגולה. שאל בעל התניא: על מה כבוד הרב מסתמך? השיב לו: כתוב "במה יזכה נער את ארחו" - אדם זוכה ל"נער" על ידי ה"אורח", כשהוא מכניס אורחים, מאכיל אותם ומשקה אותם. וסיפר שגם אביו של הבעל שם טוב הלך בדרך הזאת. ויש לכך רמז נוסף בפסוק "הא לכם זרע": "הא" ראשי תיבות הכנסת אורחים, ומי שעוסק בה יהיה לו בעזרת ה' זרע קודש בר קיימא. מכאן שהסגולה הגדולה לבנים נמצאת בפרשת השבוע.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
"פת לחם": רמז לטבילת המוציא במלח
לחם ומלח - אותן אותיות
אברהם אומר לאורחיו "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו, כי על כן עברתם על עבדכם", והם עונים "כן תעשה כאשר דברת". והשאלה מתבקשת: מה ההבדל בין "פת" ובין "לחם"? הרי זה אותו דבר. היה די לכתוב "ואקחה פת", או די לכתוב "לחם". למה כפל הכתוב את הלשון? כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא: המילה "לחם" היא אותיות "מלח". הכתוב רומז בכך שצריך לטבול את פרוסת המוציא במלח שלוש פעמים. וידוע שכאשר עושים זאת, יש לכוון בכל פעם בשם הוי"ה ברוך הוא.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
העץ שסירב להצל, ואברהם שהצל במקומו
חשבון ארוך שנגמר בברכת המזון
הרב אשר ברדה סיפר בשם בעלי התוספות על עץ מיוחד במינו שהיה לאברהם אבינו: כאשר הגיעו אליו אנשים שלא קיבלו עליהם את מרות הקב"ה, היה העץ מתיישר ולא עשה צל. ומכאן פירש את הפסוק "והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו". כתוב בחז"ל "האדם הגדול בענקים - זה אברהם", שקומתו הייתה כנגד שבעים וארבעה אנשים. ולפי מה שהביא הרב: מפני שהיה גבוה מאוד, אברהם עמד "תחת העץ", במקום העץ, וסיכך על אותם אנשים שהעץ לא רצה להצל עליהם. ואיך שכנע אותם? אחרי שאכלו ושתו, הגיש להם חשבון מפורט וארוך. אמר להם: אין בעיה, אני יכול לפטור אתכם מן התשלום. רק אמרו תודה למי שנתן לי את זה. מי נתן לך? הקב"ה, מלך העולם. אמרו לו תודה, ותקבלו את הכל בחינם. וכך היו מברכים באמת.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
"ביום הגמל את יצחק" - ומה חידש המשתה
ה"ג מל: רמז לברית המילה
אברהם אבינו זכה, בחסדי ה' ובזכות הכנסת אורחים, לבן זכר. "ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק". מה פירוש "ביום הגמל"? כך הביא הרב אשר ברדה כמה פירושים יפים. יש אומרים שהמשתה היה ביום הברית, והדבר נרמז במילה "הגמל": ה' וג' יחד הם שמונה, ו"מל" - ביום השמיני מל את יצחק. ויש מפרשים שעשה משתה ביום שנגמל. ובאותו מדרש בבראשית רבה, בסמוך לתיאור המשתה, נאמר דבר פלא: העריסה הראשונה התנדנדה בביתו של אברהם אבינו. ועוד דבר פלא מובא במדרש אחר, המתאר את שלוותו של דור המבול: אישה שילדה הייתה אומרת לבנה שזה עתה נולד: לך והבא לי סכין לחתוך את טבורך. מדרשי פליאה רבים יש בתורתנו הקדושה.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
"כי עתה ידעתי": המלאך שנברא מן העקדה
מצווה שלמה בוראת מלאך שלם
"אל תשלח ידך אל הנער... כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". שתי שאלות כאן: מדוע אמר המלאך "כי עתה ידעתי", וכי לפני כן לא ידע את גדולתו ויראת השמים של אברהם? ועוד, מדוע "ממני"? היה צריך לומר שלא חשך את בנו מן הקב"ה, ולא מן המלאך. כך הביא הרב אשר ברדה ביאור על פי הזוהר הקדוש: אדם שמקיים מצווה בשלמותה בורא מלאך טוב, שלם ובלי מום. ואם עושה מצווה בעייפות ובכבדות, חלילה, הוא בורא מלאך בעל מום. המדרש מספר שכאשר אמר המלאך "אל תשלח ידך", ביקש אברהם להוציא מיצחק לפחות טיפת דם, והמלאך השיב שאין צורך, כי הקב"ה מעלה עליו כאילו הקריב את בנו. ומנין יודע זאת המלאך? "כי עתה ידעתי" - הוא נברא ממש עכשיו, מעוצמת ההקרבה ומן הדבקות של אברהם. ו"ממני" - הראיה היא ממנו עצמו: הסתכל עליי, נבראתי שלם.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
למה העקדה של אברהם מפורסמת יותר מחנה ושבעת בניה
כוחו של מי שעושה ראשון
"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". כך מברך הקב"ה את אברהם אחרי העקדה. אבל אם מתבוננים במסירות הנפש, עולה שאלה. היו בעם ישראל עוד שמסרו נפש. חנה מסרה שבעה בנים. לכאורה היא מסרה יותר מאברהם: לא בן אחד אלא שבעה, ואישה רגישה יותר מגבר. אם כן, למה לא פרסם הקב"ה את מסירות נפשה לפחות כפרסום של אברהם? כך הביא הרב אשר ברדה את דברי רבותינו: אברהם היה הראשון שמסר את בנו לכבוד ה'. כשמישהו עושה מסירות נפש בפעם הראשונה, זה כוח עצום שמשפיע לדורות. בגלל אברהם, שמסר את נפשו ועשה ברית מילה, איננו מוותרים בשום אופן על מצוות מילה, וזה נחקק באומה לדורי דורות. מכוחו היה כוח לחנה ושבעת בניה, וליהודים בזמן מסעי הצלב, האינקוויזיציה והשואה, למסור את נפשם על קידוש השם. לכן הקב"ה משבח את אברהם יותר.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה
"לא היית אומר פרדה עקרה?" - עוג במשתה של אברהם
לעג אחד שגזר את סופו של עוג
"ויעש אברהם משתה גדול". מבאר המדרש: משתה גדול - משתה של גדולים, שכל גדולי הדור היו בו, וגם עוג מלך הבשן היה שם. בשעת המשתה אמרו המסובים לעוג: לא היית אומר תמיד שאברהם הוא פרדה עקרה ואינו מוליד? ענה להם עוג בזלזול: מתנתו מה היא? חלש הוא, אם אתן עליו את אצבעי - אמעך אותו. והרב אשר ברדה קשר את לעגו של עוג גם לדרשת העריסה המובאת במדרש בסמוך: תראו כמה קטן הוא, הראשון ששמים אותו בעריסה. אמר לו הקב"ה: כך אתה מדבר, כך אתה מבזה את אברהם? חייך שאתה רואה אלף אלפים וריבי רבבות מיוצאי חלציו, וסופך ליפול בידי בניו. וכך באמת היה: עוג נפל בידי משה רבנו, מבני בניו של יצחק אבינו.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026
"וישכם אברהם בבקר": עקדה בכל יום וזריזות במצוות
הזריזות של אברהם ביטלה את זו של בלעם
כך הביא הרב אשר ברדה, שהגאון מווילנה כותב שיש סגולה גדולה מאוד בפרשת העקדה לבטל גזרות קשות ורעות. לכן יש להקפיד לקרוא את פרשת העקדה בכל יום, גם בבוקר וגם לפני מנחה, ולא לוותר על כך. כשהקב"ה רואה ונזכר במסירות של אברהם אבינו ושל יצחק אבינו, הוא מרחם עלינו ומבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות. ובתיאור יציאתו של אברהם לעקדה נאמר: "וישכם אברהם בבקר". מכאן לומדים לומר את העקדה כשמשכימים בבוקר, אבל לא רק זאת: מאברהם אבינו לומדים שלכל מצווה צריך להזדרז. והזריזות של אברהם עמדה כנגד הזריזות של בלעם הרשע, כידוע, וביטלה אותה.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות
"ויחבש את חמרו": לכבוש את החומר
מי שחובש את חמורו מגיע רחוק
"וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עלה, ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים". על המילים "ויחבש את חמרו" הביא הרב אשר ברדה את דברי רבי יצחק בן הרמ"א: לפי שאברהם היה בזה כובש את יצרו ומבטל את טבע החומר, ראו חכמים לומר, על דרך המליצה, "ויחבש את חמרו" - שחבש והכניע את החומר, את היצר הרע שלו. אדם שהולך בדרך הזאת ומכניע את "חמורו" יכול ללכת "אל המקום אשר אמר לו האלהים", ולהגיע למקומות גבוהים מאוד. זו הדרך לקיים את המצוות ולדבוק בקב"ה.
הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות