פרשת שבוע

רעיונות וסיפורים על פרשת השבוע מאת הרב אשר ברדה, מתוך שידוריו ברדיו קול ברמה, לפי סדר הפרשות.

לך לך · וירא · חיי שרה · תולדות

פרשת לך לך

לך לך - מסע אל מי שאתה באמת

השאלה שרבי זושא פחד ממנה

פרשת לך לך נפתחת בציווי המוכר כל כך: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". אבל לכאורה היה די לומר "לך מארצך" - מה מוסיפה המילה "לך" השנייה?

ההליכה הרגילה מעבירה אותנו ממקום למקום, אל אנשים ומקומות חדשים. ביציאתו של אברהם אבינו מארצו בציווי ה' נולדה הליכה מסוג חדש: מסע פנימה, לגילוי טבעו, זהותו וייחודו. מכאן אנו לומדים לדורות מה לבקש בכל מסעות חיינו - לגלות מי אנחנו באמת, גם כשהדבר מחייב לוותר על הנוח והמוכר.

כך הביא הרב אשר ברדה את דברי רבי זושא מאניפולי: אם ישאלו אותי בעולם האמת "זושא, למה לא היית כמו הבעל שם טוב?" - לא אפחד כלל, שהרי מה הדמיון ביני לבינו. אבל אם ישאלו "זושא, למה לא היית זושא?" - מזה אני ירא.

כל יום מביא משימה וכל התמודדות מקרבת אותנו אל המקום האמיתי, זה שמגלה מי אנחנו. הציווי "לך לך" דורש מאיתנו לחשוף את מה שעדיין מסתתר בנו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026 · אמונה

אור החיים: למה נצטווה אברהם להתרחק גם ממשפחתו

כשיש חשש קלקול - מתרחקים אפילו מקרובים

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". למה ציווה הקב"ה את אברהם אבינו לעזוב את ארצו, ומה העניין להתרחק גם מן המשפחה?

כך הביא הרב אשר ברדה את דברי רבנו חיים בן עטר, האור החיים הקדוש. על המילה "וממולדתך" הוא מביא את מאמר החכמים: "לעולם ידור אדם בשכונת אריה ולא בעיר עם רשעים".

לכן, אף שאברהם אבינו כבר הכיר את בוראו, עדיין היה חשש: אם יגור בסביבה של רשעים, ייתכן שירד ברוחניות. ומכאן יסוד עצום: כשיש חשש של קלקול, יש להתרחק אפילו מבני המשפחה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

הניסיון שבהבטחות: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'"

קשה לקיים מצווה כשיש בה הנאה

חז"ל אמרו שבעשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו, ו"לך לך" הוא אחד מהם. אבל איזה ניסיון יש כאן? אברהם יושב בלי ילדים ובלי שם, והקב"ה מבטיח לו: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך" - ילדים, עושר ופרסום בעולם כולו.

כך הביא הרב אשר ברדה את דברי האור החיים הקדוש: בהבטחות עצמן היה הניסיון. כשמצווים אדם דבר שיש לו בו הנאה, ודורשים ממנו לעשותו רק משום שנצטווה ולא בשביל ההנאה - זה קשה מאוד.

משל לאדם שנותנים לו את הגלידה האהובה עליו ואומרים לו: אכול אותה רק משום שציוויתי, לא כדי ליהנות. הוא יענה: איך אוכל שלא ליהנות? הטעם עובר על הלשון.

ובכל זאת אברהם עמד בניסיון, כמו שאומרת התורה: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" - לא בשביל טובתו והנאתו, אלא רק משום שהקב"ה ציווה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

בן איש חי: "ואברכך... והיה ברכה" - ברכה שאין עין רעה שולטת בה

עושר ופרסום - ובלי עין הרע

"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". שואלים: אם כבר נאמר "ואברכך", מה מוסיף "והיה ברכה"?

כך הביא הרב אשר ברדה את תירוצו של רבנו יוסף חיים, בעל הבן איש חי, בספרו אדרת אליהו. הגמרא בבבא מציעא אומרת: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין", שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך" - והאסם הוא מקום סגור. מי שאינו מפורסם, גם אם יש לו בתים ונכסים רבים, אין עיני הבריות עליו, והברכה שורה.

אבל אדם מפורסם, שיש לו שם בין הגדולים - עיני האנשים עליו, גם אם נכסיו מועטים. לכן אמר הקב"ה לאברהם: "ואברכך" - בממון, "ואגדלה שמך" - תהיה מפורסם, ובכל זאת "והיה ברכה": הברכה תישאר בך ולא תשלוט בך עין הרע.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

"ואת הנפש אשר עשו בחרן" - לאן נעלמו הגרים של אברהם

הם יכלו ללכת אחרי החסד, לא אחרי הגבורה

"ויקח אברם את שרי אשתו... ואת הנפש אשר עשו בחרן". רש"י מפרש שאלו האנשים שהכניסו תחת כנפי השכינה: אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים.

הרב אשר ברדה הביא בשם הרבי מאלכסנדר שאלה: מה עלה בסופם של אותם גרים? הם אינם נזכרים עוד בשום מקום. ולפי התשובה שהביא בשמו: אחרי פטירתו של אברהם אבינו לא נשארו עוד גרים, משום שלא רצו להצטרף אל רבם החדש, יצחק אבינו. אצל אברהם ראו מידת חסד, צדקה, גמילות חסדים והכנסת אורחים, ולא יכלו להסתגל למידת הפחד והגבורה של יצחק. אמרו: אחרי אברהם אנחנו יכולים ללכת, אחרי יצחק - לא.

ולמה הלך יצחק בדרך הגבורה והדין ולא בדרך החסד של אביו? עוד הביא הרב ברדה בשם רבותינו: יצחק פחד כל ימיו שאינו מגיע לדרגת אביו. הוא רצה להגיע למדרגתו של אברהם, ראה שאינו מגיע, ולכן היה תמיד בפחד - "פחד יצחק".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

"ויט אהלה" - אוהל שרה קודם, וכוחה של אישה לבנות בית

אוהל שרה קודם לאוהל אברהם

"ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה". המילה נקראת "אהלו" אבל נכתבת "אהלה", בה"א. דרשו חז"ל במדרש: בתחילה נטה אברהם את אוהל אשתו, ואחר כך את אוהלו.

למה? כך הביא הרב אשר ברדה: אברהם אבינו היה תמיד מתכנן איך לקרב אנשים, וידע ששרה אמנו היא זו שמקרבת את הלבבות. לכן הקים קודם את אוהלה. וכך דרשו חז"ל: "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים, ולהן מדברים בלשון רכה. וכמו שנאמר: "ולשון רכה תשבר גרם".

ועוד יסוד הביא בשם היפה תואר, על פי דברי הגמרא ביבמות שאדם צריך לכבד את אשתו יותר מגופו - ולכן נטה קודם את אוהל שרה. קודם כל, כבוד האישה.

ובהמשך לכך הביא מעשה ידוע מספר חסידים: חסיד אחד היה נשוי לאישה חסידה, ולימים גירש אותה. הוא הלך ונשא אישה רשעה, והחסידה נישאה לאדם רשע.

במשך הזמן נהפך החסיד לרשע, והרשע חזר בתשובה שלמה ונעשה צדיק.

למה? משום ש"חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו". אישה בונה, ואישה הורסת.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

"ריב" ו"מריבה" - לעצור מחלוקת כשהיא עוד קטנה

ריב קטן שלא יוליד ריבים

"ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט", ומיד אומר אברהם ללוט: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך". הכתוב פותח ב"ריב", בלשון זכר, ומסיים ב"מריבה", בלשון נקבה. למה?

כך הביא הרב אשר ברדה: חז"ל אמרו בסנהדרין שהמחלוקת דומה לפרצה בתעלת מים - כיוון שהתרחבה, הולכת ומתרחבת. כך דרכו של ריב: מתחיל בדבר קטן, ואחר כך מתפשט ומתרבה. לכן ביקש אברהם כשהקטטה עוד קטנה, רק בין הרועים: "אל נא תהי מריבה" - אל תהפוך לנקבה, שיולדת ומתרבה. שיישאר ריב קטן שאינו מוליד.

עוד הביא הרב אשר ברדה בשם השל"ה הקדוש את הדרשה: "מחלוקת" - "מה חלק", כלומר מה החלק הטוב שבה? אין במחלוקת שום תוצאה טובה. לכן כל אדם צריך להימנע ממנה ולשים לב לכל מילה שיוצאת מפיו. ובשם החפץ חיים הביא על הפסוק הזה: לעולם ירחק האדם מן השותפות, כי היא מקור המחלוקת ולשון הרע.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026 · מידות

אבן האזל: למה הרחיק אברהם איש החסד את לוט

חוטא לתיאבון מקרבים, מכעיס - לא

אברהם אמר ללוט: "הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה". אבל כאן יש לשאול: אברהם, איש החסד, שמקרב את כולם - לעובדי כוכבים היה נותן לאכול ולשתות - רואה את קרוב משפחתו נמשך אחרי סדום, ובמקום לקרבו אומר לו "הפרד נא מעלי"?

כך הביא הרב אשר ברדה את דברי האבן האזל: אף שמצוות החסד חשובה מאוד, וחשוב מאוד לקרב את כלל ישראל, כל זה בתנאי שהחוטא אינו מתכוון להכעיס את הקב"ה. יש אנשים שחוטאים לתיאבון - היצר גובר עליהם, והם אומרים: אבא שבשמיים, איני יכול, אני מתחרט. אבל יש מי שחוטאים כדי להכעיס. ואל אלה אמר אברהם: "הפרד נא מעלי".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026 · מידות

לוט, סדום וזנב הלטאה - השכנים מגלים את הפנימיות

מה שאדם בוחר מגלה מי הוא

"וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה". המדרש דורש את בחירתו של לוט לגנאי: הוא בחר לשכון בשכונתם של אנשי סדום, שהיו שטופי זימה. אבל שואלים: למה לגנות אותו? לוט לא למד ממעשיהם, ובסוף התגלתה בו מידת חסד, כשהכניס את המלאכים לביתו ואף מסר נפשו להגן עליהם.

כך הביא הרב אשר ברדה את התשובה מן הגמרא בפסחים: שלושה כהנים קיבלו חלק מלחם הפנים. אחד אמר "הגיעני כפול", השני "כזית", והשלישי "כזנב הלטאה". בדקו אחריו ומצאו בו פסול ביוחסין - אף שבדרך כלל אין בודקים אחרי כהן ששימש על המזבח. ביטוי אחד חשף את מה שבפנים.

כך אצל לוט: גם אם עשה אחר כך חסדים, עצם ההתקרבות לרשעים מגלה את מהותו. "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע". וכדברי הרמב"ם: דרך האדם להימשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ולכן צריך להתחבר לצדיקים ולשבת אצל החכמים תמיד, ולהתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

עוג הפליט - שכר גם על טובה בכוונה רעה

עוג רצה רע וקיבל שכר

במלחמת המלכים נלקח לוט בשבי, והקב"ה דאג שאברהם יידע על כך: "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי". הפליט הוא עוג, וכוונתו הייתה רעה ביותר: שאברהם ייצא להציל את לוט וייהרג, ועוג יישא את שרה.

ובכל זאת, כך הביא הרב אשר ברדה, עוג מלך הבשן קיבל שכר גדול. גם מי שכוונותיו אינן טובות, אם עשה טובה לאברהם אבינו - זוכה לטובה מאת הקב"ה. ראיה לכך: כשבא משה רבנו להילחם בעוג, הוא פחד ממנו בגלל אותה זכות. אמר לו הקב"ה: "אל תירא אתו, כי בידך נתתי אתו".

ומכאן קל וחומר: אם עוג, בכוונה רעה, קיבל שכר כזה - על אחת כמה וכמה יהודי שעושה מעשה טוב, איזה שכר מגיע לו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026 · אמונה

סדום: עיר שהפכה את השפע לרשע

בסדום חסד נחשב לפשע

אנשי סדום, אומרת הגמרא בסנהדרין, "רעים וחטאים לה' מאד" - רעים בגופם וחטאים בממונם, רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא. כל זה משום שהקב"ה השפיע עליהם שפע רב, ובמקום לעשות בו חסד עשו בו רע.

כך הביא הרב אשר ברדה כמה ממעשיהם: עשיר שהגיע לסדום - הושיבוהו ליד קיר נטוי, דחפו את הקיר עליו, ונטלו את ממונו. או שהפקידו אצל עשיר אפרסמון, ובערב הריחו את הריח, גילו היכן מונח ממונו, וחתרו ונטלו אותו. מי שפצע את חברו ונזל ממנו דם - הדיינים חייבו את הנפגע לשלם למכה, כאילו הקיז לו דם.

והחמור מכולם: נערה אחת הוציאה פת לעני בתוך כד. כשנודע הדבר, מרחו אותה בדבש והעמידו אותה על גג החומה, ובאו הדבורים ועקצו אותה עד שמתה. ועל זה נאמר: "זעקת סדם ועמרה כי רבה" - על עסקי ריבה, הנערה. מכאן כמה נזק יש כשאין אהבת ישראל.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026 · מידות

בשכר "מחוט ועד שרוך נעל" - ולמה קושרים קודם את הנעל השמאלית

הסוד שבקשירת הנעליים בבוקר

אחרי מלחמת המלכים אמר אברהם למלך סדום: "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך" - הוא לא רצה ליהנות ממלך סדום מאומה, ושמח בהבטחת הקב"ה. אומרת הגמרא בחולין: בשכר שאמר אברהם "מחוט ועד שרוך נעל", זכו בניו לשתי מצוות - חוט של תכלת ורצועה של תפילין.

ומכאן, כך הביא הרב אשר ברדה, חידוש נפלא בהלכה. השולחן ערוך פוסק שבבוקר נועלים קודם את מנעל ימין ולא קושרים אותו, אחר כך נועלים את השמאלי וקושרים, ואחר כך חוזרים וקושרים את הימני. למה קושרים קודם את השמאלי? מביא רבי עקיבא איגר: מכיוון שישראל זכו לרצועות התפילין כנגד "שרוך נעל", ניתנה חשיבות לקשירת השרוך - ולכן קושרים תחילה בשמאל, היד שעליה קושרים את התפילין.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

הגאון מווילנא: למה חיכה אברהם עם הברית עד שנצטווה

את כל המצוות קיים - ורק במילה חיכה

אברהם אבינו נימול בגיל תשעים ותשע. הגמרא ביומא אומרת שקיים את כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין. אם כן, למה לא קיים את מצוות המילה מיד כשהכיר את בוראו, וחיכה עד שנצטווה?

כך הביא הרב אשר ברדה את תשובתו של הגאון מווילנא, שאמר אותה כשהיה ילד בן חמש. בגמרא בקידושין נאמר: "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". מצוות שאפשר לקיים שוב ושוב - אברהם קיים אותן גם לפני שנצטווה, וכשנצטווה קיים אותן שוב כמצווה ועושה. אבל מצוות מילה אפשר לקיים רק פעם אחת. לכן חיכה, כדי לקיימה כמצווה ועושה, שהוא גדול יותר. כשציווה אותו הקב"ה - מיד קיים.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

חזקוני ורבי אברהם יהושע השל מאפטא: עוד שני טעמים להמתנה

שלא לנעול דלת בפני הגרים

עוד שני טעמים הביא הרב אשר ברדה לשאלה מדוע לא מל אברהם את עצמו עד שנצטווה.

החזקוני כותב: כדי שלא לנעול דלת בפני הגרים - שלא יאמרו שמיד כשבא אדם אל אברהם, אברהם מצער אותו במילה. לכן חיכה עד שנצטווה. והוסיף החזקוני שאותו יום שבו נימול אברהם היה יום הכיפורים.

רבי אברהם יהושע השל מאפטא הסביר בדרך אחרת: אברהם היה סבור שכל עוד לא נצטווה על המילה, ייתכן שיש בה איסור, שהרי ההלכה היא שאסור לאדם לחבול בעצמו. לכן לא מל לפני הציווי, ובאותו יום שנצטווה - מיד עשה זאת, "בעצם היום הזה".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 23.10.2026

פרשת וירא

למה נגלה הקב"ה לאברהם דווקא באלוני ממרא

עצה טובה אחת שזיכתה בגילוי שכינה

הפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מציין במפורש את מקום ההתגלות, ושואלים רבותינו: במה זכה ממרא לכבוד הזה? המדרש משיב: אמר לו הקב"ה לממרא, אתה נתת לאברהם עצה למול, חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול אלא בפלטין שלך. אלא שהמדרש מעורר תמיהה: אברהם אבינו, שעמד בעשרה ניסיונות וחיכה תשעים ותשע שנים לצו המילה כדי שיהיה מצווה ועושה, הלך להתייעץ אם לקיים מצווה מפורשת? כך הביא הרב אשר ברדה את תשובת המפרשים: חס ושלום שאברהם שאל אם למול. הוא שאל איך למול, בפרהסיא או בצנעה. כל מטרת חייו הייתה לקרב רחוקים תחת כנפי השכינה, והוא חשש שמילה בגלוי תרחיק אנשים, שיאמרו שהתורה אינה מרחמת על הבריות. ממרא יעץ לו לעשות זאת בלי פחד, ועל העצה הזאת זכה. מכאן שמי שמחזק את חברו ללכת בדרך ה', זוכה שהשכינה נגלית במקומו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

ענר, אשכול וממרא: שלוש עצות לפני המילה

בשמו של כל יועץ טמונה עצתו

כאשר נצטווה אברהם אבינו על המילה, הוא שאל את שלושת ידידיו כיצד לקיים אותה. כך הביא הרב אשר ברדה, ששמו של כל אחד מהם רומז לעצה שנתן. ענר אמר לו שאין טוב בדבר, ושמו ראשי תיבות "עינוי נפש רע". אשכול הזהיר אותו: יש לך את נמרוד ואנשים ששונאים אותך, שרדפו אחריך וזרקו אותך לכבשן האש. אם תמול בפרסום, יבואו אליך ביום השלישי בהיותך כואב, כמו שעשו שמעון ולוי, ויהרגו אותך. עשה זאת בשקט. ושמו ראשי תיבות "אחי, שונאים כבירים וגדולים לך". ממרא אמר: הקב"ה הציל אותך מאור כשדים, הציל אותך במלחמת ארבעת המלכים, הוא נותן לך את הכוחות והוא ייתן לך גם הלאה, אין לך מה לדאוג. ושמו ראשי תיבות "מהר מול רופאך אל". על העצה הטובה הזאת נאמר "וירא אליו ה' באלוני ממרא".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

מעשי אבות סימן לבנים: העצה השנייה של ממרא

מי שעושה ראשון, אחרים הולכים אחריו

כך הביא הרב אשר ברדה ביאור נוסף מבעלי התוספות, ואף בספר "קול אליהו" לגאון מווילנה: כאשר ציווה הקב"ה את אברהם למול את כל אנשי ביתו, הלך אברהם אל ענר ואל אשכול ושאל אותם מה יעשה עם אנשי ביתו שאינם רוצים להימול, והם לא ידעו מה להשיב לו. הלך אל ממרא, וממרא נתן לו עצה: שימול תחילה את עצמו ואת ישמעאל בנו, וכשיראו אנשי הבית כן, יסכימו גם הם להימול. וכך עשה: "בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו", ואחר כך "וכל אנשי ביתו... נמלו אתו". זה כוחו של מעשה: מעשי אבות סימן לבנים. אדם שמקיים מצווה בעצמו ובשמחה, מלמד את סביבתו יותר מכל שכנוע.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות

מי יבוא אליי עכשיו? דאגתו של אברהם אחרי המילה

עוברים ושבים - גם עוברי עבירה ששבים

הראשון שבא לבקר את אברהם אחרי המילה היה הקב"ה בעצמו. כך מביא המדרש: דאג אברהם ואמר, עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, ועכשיו מי יבוא? אמר לו הקב"ה: עד שלא מלת היו בני אדם ערלים באים, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך. כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא בדרך רמז מרבי אברהם פתאל בספר "ויאמר אברהם": "עוברים ושבים" הם עוברי עבירות ששבו בתשובה בזכות השפעתו הטובה והנדיבה של אברהם. הוא חשש שכאשר יראו אותו מתייסר בגלל קיום מצוות המילה, יפסיקו לבוא אליו. זה מה שהוא התיירא.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

למה הצטער אברהם כשלא באו אורחים

מצווה שמוותרים עליה עלולה לדעוך

"והוא יושב פתח האהל כחום היום". מביא רש"י מן הגמרא: הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא אליו מלאכים בדמות אנשים. כך הביא הרב אשר ברדה שתי שאלות: מדוע הצטער אברהם? הוא היה חולה, ודינו כאנוס הפטור מן המצוות. ועוד, מה התועלת במלאכים? הכנסת מלאכים אינה מצוות הכנסת אורחים. משיב ספר "תורת הפרשה": אברהם דאג לעתיד. הוא חשש שאם לא יקיים את המצווה כמה ימים, היא עלולה לדעוך אצלו. לכן, אף שהיה פטור, התאמץ לקיים אותה. כשראה הקב"ה שאינו רוצה להתרגל לוותר על מצוות, שלח לו מלאכים. נכון שאין בהם מצוות הכנסת אורחים, אבל יש בהם תועלת אחרת: אברהם המשיך לשרת ולטפל באחרים, וכך המצווה נטבעה בדמו ובהנהגותיו עוד יותר.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות

מנין שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה

אי אפשר לרוץ אחורה

"וירא וירץ לקראתם מפתח האהל". מכאן למדו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. שואלים המפרשים: מנין שהיא גדולה יותר? אולי שתיהן שקולות? כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא של הגאון מווילנה. הגמרא במסכת יומא אומרת שתלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך, כמו שיוצאים מבית הכנסת בלי להפנות את הגב. אברהם ביקש מהקב"ה "אל נא תעבר מעל עבדך", ויצא לקבל את האורחים. והכתוב אומר "וירץ לקראתם". ללכת לאחור אפשר, אבל לרוץ לאחור אי אפשר. אם אברהם רץ, על כרחך שהסב את פניו מן השכינה. ואם הסב את פניו מן השכינה כדי להקביל את פני האורחים, מכאן לומדים דבר עצום: הכנסת אורחים גדולה יותר מקבלת פני שכינה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

איך ידע אברהם עצמו שהאורחים קודמים לשכינה

כשהאיברים עצמם רצים לעשות רצון ה'

אנחנו לומדים מאברהם אבינו שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. אבל שאלה ישנה בפי העולם: אברהם עצמו, מנין ידע את ההלכה הזאת? איך העז להניח את השכינה בצד ולצאת לקבל את האורחים? כך הביא הרב אשר ברדה את תירוצו של הגאון רבי נתן אדלר: גופו של אברהם אבינו היה מקודש עד כדי כך, שאיבריו היו הולכים מאליהם לעשות את רצון הבורא. כשראה אברהם שרגליו מוליכות אותו לקבל את האורחים, הבין: אם האיברים שלי, שכבר רגילים לעשות הכל למען ה' ולמען קדושתו, מריצים אותי לשם, סימן שזה מה שצריך להיות.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

"מעט מים": מה עושים בעצמנו ומה דרך שליח

כשאחרים עובדים - מקלים עליהם

בחסד שעשה אברהם עם האורחים בולט שינוי לשון. על העוגות נאמר "וימהר אברהם... מהרי שלש סאים קמח סלת", על הבשר נאמר "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב", ורק על המים נאמר "יקח נא מעט מים". למה דווקא כאן "מעט"? כך הביא הרב אשר ברדה מן הגמרא במסכת בבא מציעא: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח, עשה הקב"ה לבניו על ידי שליח. מכאן שחלק ממעשי החסד עשה אברהם בעצמו וחלק על ידי אחרים. על הבקר נאמר "ויקח" - הוא עצמו לקח. על המים נאמר "יקח נא" - על ידי אחרים, על ידי נערו. וזה הלימוד: כשאני עושה חסד בגופי, אני מתאמץ בלי גבול. אבל כשאני מפעיל אחרים, אני מוריד את המינון ולא מכביד עליהם.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות

"אם אין קמח אין תורה" - בזכות העוגות של אברהם

הקמח של אברהם הציל את התורה

את המשנה "אם אין קמח אין תורה" רגילים לפרש כפשוטה: בלי פרנסה אי אפשר לשבת וללמוד. כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא מרבי יעקב מתוניס בספרו "מאין יבוא כהן", על פי המדרש: כשעלה משה רבנו לקבל את התורה, ביקשו מלאכי השרת לפגוע בו. מה עשה הקב"ה? עשה את קלסתר פניו של משה דומה לאברהם אבינו, ואמר להם: אי אתם מתביישים ממנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? המלאכים התביישו, ומשה קיבל את התורה. במה הזכיר להם? בקמח: "מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות". הם ישבו אצל אברהם ואכלו מן הקמח שלו. ואילו לא היה הקמח הזה, מה היה הקב"ה אומר להם? לא הייתה תורה. זה פשר "אם אין קמח אין תורה".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

"נצבים עליו" ו"עומד עליהם": אדם שגדל מעל המלאכים

המצווה העלתה את אברהם מעל המלאכים

"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו", ובסוף הסעודה נאמר "והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו". בתחילה האורחים "עליו", כלומר מעליו, ובסוף אברהם "עליהם". כך הביא הרב אשר ברדה את פירושו של רבי שלום מבעלז: בהתחלה היו המלאכים בדרגה גבוהה יותר מאברהם. כיוון שהתחיל במצוות הכנסת אורחים, "וירא וירץ לקראתם", התעלה לדרגה שווה להם. ולאחר שקיים את המצווה במלואה, התעלה לדרגה גבוהה יותר מהם, וזה שנאמר "והוא עמד עליהם". מכאן מה שאומרים, שאדם יכול להיות גדול ממלאכים.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

"מלך אסור ברהטים": הריצות של אברהם וקשר ה' עם ישראל

שתי ריצות שקשרו את מלך העולם

בפרשה רץ אברהם פעמיים: "וירץ לקראתם", ו"אל הבקר רץ אברהם". כך הביא הרב אשר ברדה מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכתוב בזוהר: בשכר הריצות שרץ אברהם אבינו, שמסר את נפשו על הכנסת אורחים, נקשר הקב"ה בקשר עם עם ישראל. ומרן הביא לכך רמז מן הפסוק בשיר השירים "מלך אסור ברהטים". מה הם "רהטים"? בלשון ארמית ריצה נקראת "רהיט". המלך הוא מלכו של עולם, והוא "אסור", כלומר קשור, עם עם ישראל - "ברהטים", בזכות הריצות של אברהם אבינו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

הכנסת אורחים - סגולה לזרע של קיימא

עצת המגיד ממזריטש לבעל התניא

בפרשת וירא באה הבשורה על לידת יצחק, "והנה בן לשרה אשתך", מיד אחרי שאברהם אבינו הכניס את האורחים. בהקשר זה הביא הרב אשר ברדה את מעלת הכנסת האורחים כסגולה לזרע של קיימא: הרב הקדוש בעל התניא המתין לזרע של קיימא ארבע עשרה שנים מיום נישואיו. כשבא אל רבו, המגיד ממזריטש, אמר לו המגיד: קיים מצוות הכנסת אורחים, זו סגולה. שאל בעל התניא: על מה כבוד הרב מסתמך? השיב לו: כתוב "במה יזכה נער את ארחו" - אדם זוכה ל"נער" על ידי ה"אורח", כשהוא מכניס אורחים, מאכיל אותם ומשקה אותם. וסיפר שגם אביו של הבעל שם טוב הלך בדרך הזאת. ויש לכך רמז נוסף בפסוק "הא לכם זרע": "הא" ראשי תיבות הכנסת אורחים, ומי שעוסק בה יהיה לו בעזרת ה' זרע קודש בר קיימא. מכאן שהסגולה הגדולה לבנים נמצאת בפרשת השבוע.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

"פת לחם": רמז לטבילת המוציא במלח

לחם ומלח - אותן אותיות

אברהם אומר לאורחיו "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו, כי על כן עברתם על עבדכם", והם עונים "כן תעשה כאשר דברת". והשאלה מתבקשת: מה ההבדל בין "פת" ובין "לחם"? הרי זה אותו דבר. היה די לכתוב "ואקחה פת", או די לכתוב "לחם". למה כפל הכתוב את הלשון? כך הביא הרב אשר ברדה פירוש נפלא: המילה "לחם" היא אותיות "מלח". הכתוב רומז בכך שצריך לטבול את פרוסת המוציא במלח שלוש פעמים. וידוע שכאשר עושים זאת, יש לכוון בכל פעם בשם הוי"ה ברוך הוא.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

העץ שסירב להצל, ואברהם שהצל במקומו

חשבון ארוך שנגמר בברכת המזון

הרב אשר ברדה סיפר בשם בעלי התוספות על עץ מיוחד במינו שהיה לאברהם אבינו: כאשר הגיעו אליו אנשים שלא קיבלו עליהם את מרות הקב"ה, היה העץ מתיישר ולא עשה צל. ומכאן פירש את הפסוק "והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו". כתוב בחז"ל "האדם הגדול בענקים - זה אברהם", שקומתו הייתה כנגד שבעים וארבעה אנשים. ולפי מה שהביא הרב: מפני שהיה גבוה מאוד, אברהם עמד "תחת העץ", במקום העץ, וסיכך על אותם אנשים שהעץ לא רצה להצל עליהם. ואיך שכנע אותם? אחרי שאכלו ושתו, הגיש להם חשבון מפורט וארוך. אמר להם: אין בעיה, אני יכול לפטור אתכם מן התשלום. רק אמרו תודה למי שנתן לי את זה. מי נתן לך? הקב"ה, מלך העולם. אמרו לו תודה, ותקבלו את הכל בחינם. וכך היו מברכים באמת.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

"ביום הגמל את יצחק" - ומה חידש המשתה

ה"ג מל: רמז לברית המילה

אברהם אבינו זכה, בחסדי ה' ובזכות הכנסת אורחים, לבן זכר. "ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק". מה פירוש "ביום הגמל"? כך הביא הרב אשר ברדה כמה פירושים יפים. יש אומרים שהמשתה היה ביום הברית, והדבר נרמז במילה "הגמל": ה' וג' יחד הם שמונה, ו"מל" - ביום השמיני מל את יצחק. ויש מפרשים שעשה משתה ביום שנגמל. ובאותו מדרש בבראשית רבה, בסמוך לתיאור המשתה, נאמר דבר פלא: העריסה הראשונה התנדנדה בביתו של אברהם אבינו. ועוד דבר פלא מובא במדרש אחר, המתאר את שלוותו של דור המבול: אישה שילדה הייתה אומרת לבנה שזה עתה נולד: לך והבא לי סכין לחתוך את טבורך. מדרשי פליאה רבים יש בתורתנו הקדושה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

"כי עתה ידעתי": המלאך שנברא מן העקדה

מצווה שלמה בוראת מלאך שלם

"אל תשלח ידך אל הנער... כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". שתי שאלות כאן: מדוע אמר המלאך "כי עתה ידעתי", וכי לפני כן לא ידע את גדולתו ויראת השמים של אברהם? ועוד, מדוע "ממני"? היה צריך לומר שלא חשך את בנו מן הקב"ה, ולא מן המלאך. כך הביא הרב אשר ברדה ביאור על פי הזוהר הקדוש: אדם שמקיים מצווה בשלמותה בורא מלאך טוב, שלם ובלי מום. ואם עושה מצווה בעייפות ובכבדות, חלילה, הוא בורא מלאך בעל מום. המדרש מספר שכאשר אמר המלאך "אל תשלח ידך", ביקש אברהם להוציא מיצחק לפחות טיפת דם, והמלאך השיב שאין צורך, כי הקב"ה מעלה עליו כאילו הקריב את בנו. ומנין יודע זאת המלאך? "כי עתה ידעתי" - הוא נברא ממש עכשיו, מעוצמת ההקרבה ומן הדבקות של אברהם. ו"ממני" - הראיה היא ממנו עצמו: הסתכל עליי, נבראתי שלם.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

למה העקדה של אברהם מפורסמת יותר מחנה ושבעת בניה

כוחו של מי שעושה ראשון

"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". כך מברך הקב"ה את אברהם אחרי העקדה. אבל אם מתבוננים במסירות הנפש, עולה שאלה. היו בעם ישראל עוד שמסרו נפש. חנה מסרה שבעה בנים. לכאורה היא מסרה יותר מאברהם: לא בן אחד אלא שבעה, ואישה רגישה יותר מגבר. אם כן, למה לא פרסם הקב"ה את מסירות נפשה לפחות כפרסום של אברהם? כך הביא הרב אשר ברדה את דברי רבותינו: אברהם היה הראשון שמסר את בנו לכבוד ה'. כשמישהו עושה מסירות נפש בפעם הראשונה, זה כוח עצום שמשפיע לדורות. בגלל אברהם, שמסר את נפשו ועשה ברית מילה, איננו מוותרים בשום אופן על מצוות מילה, וזה נחקק באומה לדורי דורות. מכוחו היה כוח לחנה ושבעת בניה, וליהודים בזמן מסעי הצלב, האינקוויזיציה והשואה, למסור את נפשם על קידוש השם. לכן הקב"ה משבח את אברהם יותר.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · אמונה

"לא היית אומר פרדה עקרה?" - עוג במשתה של אברהם

לעג אחד שגזר את סופו של עוג

"ויעש אברהם משתה גדול". מבאר המדרש: משתה גדול - משתה של גדולים, שכל גדולי הדור היו בו, וגם עוג מלך הבשן היה שם. בשעת המשתה אמרו המסובים לעוג: לא היית אומר תמיד שאברהם הוא פרדה עקרה ואינו מוליד? ענה להם עוג בזלזול: מתנתו מה היא? חלש הוא, אם אתן עליו את אצבעי - אמעך אותו. והרב אשר ברדה קשר את לעגו של עוג גם לדרשת העריסה המובאת במדרש בסמוך: תראו כמה קטן הוא, הראשון ששמים אותו בעריסה. אמר לו הקב"ה: כך אתה מדבר, כך אתה מבזה את אברהם? חייך שאתה רואה אלף אלפים וריבי רבבות מיוצאי חלציו, וסופך ליפול בידי בניו. וכך באמת היה: עוג נפל בידי משה רבנו, מבני בניו של יצחק אבינו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026

"וישכם אברהם בבקר": עקדה בכל יום וזריזות במצוות

הזריזות של אברהם ביטלה את זו של בלעם

כך הביא הרב אשר ברדה, שהגאון מווילנה כותב שיש סגולה גדולה מאוד בפרשת העקדה לבטל גזרות קשות ורעות. לכן יש להקפיד לקרוא את פרשת העקדה בכל יום, גם בבוקר וגם לפני מנחה, ולא לוותר על כך. כשהקב"ה רואה ונזכר במסירות של אברהם אבינו ושל יצחק אבינו, הוא מרחם עלינו ומבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות. ובתיאור יציאתו של אברהם לעקדה נאמר: "וישכם אברהם בבקר". מכאן לומדים לומר את העקדה כשמשכימים בבוקר, אבל לא רק זאת: מאברהם אבינו לומדים שלכל מצווה צריך להזדרז. והזריזות של אברהם עמדה כנגד הזריזות של בלעם הרשע, כידוע, וביטלה אותה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות

"ויחבש את חמרו": לכבוש את החומר

מי שחובש את חמורו מגיע רחוק

"וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עלה, ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים". על המילים "ויחבש את חמרו" הביא הרב אשר ברדה את דברי רבי יצחק בן הרמ"א: לפי שאברהם היה בזה כובש את יצרו ומבטל את טבע החומר, ראו חכמים לומר, על דרך המליצה, "ויחבש את חמרו" - שחבש והכניע את החומר, את היצר הרע שלו. אדם שהולך בדרך הזאת ומכניע את "חמורו" יכול ללכת "אל המקום אשר אמר לו האלהים", ולהגיע למקומות גבוהים מאוד. זו הדרך לקיים את המצוות ולדבוק בקב"ה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 30.10.2026 · מידות

פרשת חיי שרה

למה חיה שרה מאה עשרים ושבע שנים

חשבון אחד שמגלה את מעלתה של שרה

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". המילה "ויהיו" עולה בגימטריה שלושים ושבע, כנגד השנים שבהן היו לשרה חיות ושמחה, מאז נולד לה יצחק בגיל תשעים ועד פטירתה. שרה הקריבה מעצמה כל חייה: נתנה את הגר לאברהם כדי שתהיה לו המשכיות, ולפי חלק מהמדרשים נפטרה כשהגיעה אליה בשורת העקידה. ובכל זאת נשאלת השאלה: אברהם נפטר בן מאה שבעים וחמש, ומדוע לא זכתה שרה לחיות עמו עד אז? כך הביא הרב אשר ברדה בשם אחד הרבנים: נחלקו חז"ל מתי הכיר אברהם את בוראו, יש אומרים בן שלוש ויש אומרים בן ארבעים ושמונה. אם נפחית ארבעים ושמונה ממאה שבעים וחמש, נקבל בדיוק מאה עשרים ושבע. כלומר, שנות ההכרה של אברהם בבוראו שוות לכל ימי חייה של שרה, שזכתה לקרבת ה' ולנבואה מלידתה ועד יומה האחרון, בעוד אברהם הגיע להכרה זו רק בגיל ארבעים ושמונה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, ודברת בם, 07.11.2026

עשר דקות ביום, ושישה סדרי משנה בשנה

אל תגיע למאה ועשרים בלי ש"ס משניות

לא ייתכן שאדם יגיע אחרי מאה ועשרים שנה ולא סיים ש"ס משניות על הסדר - כך הביא הרב אשר ברדה. זכינו שהמהר"ם שפירא מלובלין ייסד את הדף היומי, ויש מי שאומרים שבע שנים הן דרך קשה. אבל משניות, לדברי הרב, אפשר ללמוד בעשר דקות ביום, דף משניות ליום, ובסוף שנה מסיימים את ששת סדרי המשנה. רבים למדו כאן ושם מסכת תענית, מגילה, ברכות או סוכה, אבל מה עם טהרות? מה עם נזיקין? צריך ללמוד על הסדר, וכך לפחות יודעים על מה מדובר כשמזכירים מושג שהתנא הזכיר. מי שקשה לו יקרא עם ברטנורה או עם פירוש מבואר. ומי שיש לו אב או אם שנפטרו ומקדיש את המשניות לעילוי נשמתם, הוא שולח להם מתנות מדי יום ומעלה את נשמתם. והרב הוסיף הערה של מוסר: מי שמפרסם רעיון טוב ומעודד אחרים ללמוד - מבורך, אבל אל יתלה בעצמו את הרעיון של אחר. "אי אפשר למחוק זכויות, בטח לא בשמיים".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, ודברת בם, 07.11.2026 · מידות

שטר המתנה שגרם לקפיצה

למה אליעזר יצא עם כל טוב אדוניו?

על הפסוק "ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל טוב אדוניו בידו" שאל הרב אשר ברדה: מי גרם לקפיצה? והתשובה מרש"י: "וכל טוב אדוניו בידו" - שטר מתנה כתב אברהם ליצחק על כל אשר לו, כדי שיקפצו לשלוח לו את בתם. כלומר, אליעזר לא יצא רק עם מתנות לכלה. הוא הביא בידו מסמך שהעיד שכל רכושו של אברהם כבר שייך ליצחק, ומשפחה שתשמע על חתן כזה תקפוץ לשלוח את בתה. שטר המתנה הוא זה שגרם לקפיצה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, ודברת בם, 07.11.2026

ימין ושמאל - ישמעאל ולוט

אליעזר ידע לאן ילך אם יסרבו

אליעזר אמר לבתואל וללבן: "ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי, ואם לא הגידו לי, ואפנה על ימין או על שמאל". שאל הרב אשר ברדה: כיצד כונו ישמעאל ולוט בפרשה? והתשובה, כפי שהביאו מאזינים ואישר הרב, מרש"י: "על ימין" - מבנות ישמעאל, "על שמאל" - מבנות לוט, שהיה יושב לשמאלו של אברהם. כלומר, אליעזר ביקש לדעת אם המשפחה מסכימה, כדי להכריע אם לפנות לבקש כלה ליצחק בקרב קרובי אברהם האחרים: בבנות ישמעאל מימין או בבנות לוט משמאל.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, ודברת בם, 07.11.2026

פרשת תולדות

אברהם הוליד את יצחק - לידה של הגוף ושל הנשמה

למה התורה חוזרת שאברהם הוליד את יצחק?

הפרשה פותחת "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", ויש לשאול: הרי כל העולם ידע שאברהם הוליד את יצחק. אדם בן מאה הוליד, הנס התפרסם בכל העולם, וגם העקדה הייתה ידועה לכל. ועוד, מה בא ללמד וי"ו החיבור ב"ואלה"? הרשב"ם מפרש שבסוף הפרשה הקודמת הזכירה התורה את תולדות ישמעאל, "אשר ילדה הגר המצרית", ולכן היא חוזרת ומדגישה שיצחק הוא הבן העיקרי של אברהם, כמו שנאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע". כך הביא הרב אשר ברדה, והוסיף בשם האור החיים הקדוש שאברהם הוליד את יצחק לא רק בגוף אלא גם ברוח: הוא נטע בליבו אהבת ה', עמל תורה ומידות טובות, הוא "בנה" אותו. ולא בכדי אמרו חז"ל שמי שמלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

למה הייתה רבקה עקרה

הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים

"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו". הגמרא במסכת יבמות מסבירה מדוע היו האבות והאמהות עקרים: מפני שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים. כך הביא הרב אשר ברדה, והוסיף בשם המדרש שרבקה לא נפקדה עד שבא יצחק והתפלל עליה, כדי שלא יאמרו עובדי הכוכבים שתפילתם שלהם עשתה פירות, אלא ידעו שבזכות "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" נפקדה רבקה. לכן הכתוב מדגיש שהיא "אחות לבן הארמי": עקרותה הייתה קשורה לבית שממנו באה, וכשנעשתה אשתו של יצחק והוא העתיר בתפילה, נענה. ובשם האור החיים הקדוש: הקב"ה עשה בה בריה חדשה וזיכה אותה בפרי בטן.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

לנוכח אשתו - למה לא מזכירים את שם החולה בפניו

לפעמים השם עצמו נושא את הדין

למה נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" ולא שהתפלל במקום אחר? הגמרא בברכות אומרת שהמבקש רחמים על חברו אינו צריך להזכיר את שמו, שנאמר "אל נא רפא נא לה", ומשה לא הזכיר את שמה של מרים. וכן "וירא אליו ה' באלוני ממרא" - לא נאמר "אל אברהם", כי ה' בא לבקר את החולה. כך הביא הרב אשר ברדה בשם ספר אבני השוהם, והובא גם בטעמי המנהגים: רבקה הייתה כחולה הצריכה רחמים, ויצחק התפלל עליה בפניה בלי להזכיר את שמה. והטעם: לפעמים שמו של האדם הוא שגורם לו את המחלה, כי על האדם בשם הזה יש דינים בגלל מעשיו. לכן אחד הדברים המשנים את מזלו של החולה הוא שינוי השם, שמבלבל את המקטרגים - הם מקטרגים על "משה בן יעקב", והוא נקרא עכשיו "משה רפאל בן יעקב". אך הרב הזהיר שלא ממהרים לשנות שם על כל בעיה קטנה, אלא כשגדולי ישראל מחליטים.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · אמונה

יצחק התפלל בזכות אשתו, וה' נענה לו

שפל בעיני עצמו, ותפילתו נענתה

טעם נוסף לכך שיצחק התפלל "לנוכח אשתו" הביא רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בספרו קדושת לוי: יצחק היה שפל בעיני עצמו, וסבר שאין לו זכות מספקת שתתקבל תפילתו לפני ה'. לכן התפלל דווקא כנגד אשתו, ואמר בליבו: היא צדקת, ובזכותה אוושע. כך הביא הרב אשר ברדה, והוסיף שאף על פי כן הגמרא במסכת יבמות מדייקת: "ויעתר לו ה'" - לו ולא לה. מפני שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע. רבקה הייתה צדקת, אך בת לבתואל ואחות ללבן; יצחק היה צדיק בן צדיק, ותפילתו היא שנענתה. ענוותנותו של יצחק לא הקטינה את כוח תפילתו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · מידות

למה רצה יעקב לצאת מהבטן, אם שם למד תורה ממלאך?

עדיפה תורה של עמל מתורה מוכנה

"ויתרוצצו הבנים בקרבה" - פירש רש"י: כשהייתה רבקה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת; עוברת על פתחי עבודה זרה, עשיו מפרכס לצאת. ושאל רבי יששכר דוב מבעלז: את עשיו אפשר להבין, אבל יעקב? הרי הגמרא במסכת נדה אומרת שהתינוק במעי אמו מלמדים אותו את כל התורה, אז מדוע ביקש לצאת? כך הביא הרב אשר ברדה שתי תשובות. בספר מעיינות הנצח: יעקב היה מוכן לוותר על לימוד התורה מפי מלאך ובלבד שלא יישאר ליד הרשע, כי אוי לרשע ואוי לשכנו. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל תירץ: תורה שהמלאך מלמד באה בלי עמל ויגיעה, ויעקב רצה לצאת כדי להתייגע בתורה ולהגיע אליה בכוחות עצמו. ונאים הדברים למי שאמרם, שכל חייו התייגע בתורה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

למה לא יצא עשיו מהבטן - שתי תשובות של ילדים גאונים

עשיו לא רצה לצאת בלי יעקב

שאלו פעם ילד בן שש, שכבר אז ניכרו בו צדקות וחריפות, ולימים היה רבה של קישינב: אם עשיו מפרכס לצאת כשאמו עוברת ליד עבודה זרה, ואין מי שיעכב אותו, למה לא יצא? ענה הילד: עשיו חשש שאם יצא, ישאיר מקום פנוי ליעקב לצאת, ויעקב ירוץ מיד לבית המדרש. מוטב לו להישאר, ולגרום ליעקב ביטול תורה. כך הביא הרב אשר ברדה, ועוד תשובה בשם המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, שנשאל את אותה שאלה בהיותו קטן: לעשיו לא היה שום רצון לצאת בלי יעקב. אם יצא ויעקב יישאר בבטן - את מי יכה, למי ימרר את החיים, על מי יוציא שם רע ויגזור גזרות? הוא רצה לצאת רק יחד עם יעקב, כדי להציק לו. והרב העיר: פירוש אקטואלי מאוד לימינו.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

"למה זה אנוכי" - בית המדרש מול הגאווה

"זה" הוא בית המדרש, "אנוכי" היא הגאווה

"ותאמר אם כן למה זה אנוכי" - מה פירוש המילים "זה" ו"אנוכי"? כך הביא הרב אשר ברדה שני פירושים. לפי רש"י, כשהייתה רבקה עוברת על פתחי תורה יעקב היה מפרכס לצאת, וכשעברה על פתח עבודה זרה עשיו היה מפרכס לצאת. לפי הדרשה שהביא הרב, רבקה עוד לא ידעה שהם תאומים, וסברה שמדובר בעובר אחד, ולכן תמהה על שני הרצונות הסותרים. "זה" רומז לבית המדרש: על הלוחות נאמר "מזה ומזה הם כתובים", ובית המדרש הוא המקום שבו מונחת תורת הלוחות. "אנוכי" רומז לאנוכיות, לגאווה, וכל המתגאה נחשב כאילו עובד עבודה זרה. זו הייתה תמיהתה: איך יכולים בית מדרש ואנוכיות לבוא מאותו מקום? ופירוש שני: "זה" בגימטריה שתים עשרה. לפי הדרשה שהביא הרב, רבקה ידעה שמן הוולד הזה עתידים לצאת שנים עשר השבטים, שמיטתו של יעקב שלמה, ולא הבינה איך מי שעתיד להעמיד את י"ב השבטים מבקש לצאת גם אל מקום של עבודה זרה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

ויגדלו הנערים - שני ילדים מאותו בית

מה שקורה בחיידר קובע את ההמשך

"ויגדלו הנערים, ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים". ואם נאמר שהיו אנשים, מובן מאליו שגדלו, ואין מילה מיותרת בתורה. מה באות ללמד המילים "ויגדלו הנערים"? כך הביא הרב אשר ברדה: שניים יכולים לצאת מאותה בטן ולגדול באותו חדר, ונראים אותו דבר, ופתאום אחד נעשה גדול הדור והשני נעשה ראש המאפיה. איך ייתכן? הרבה מזה תלוי במה שקורה בתקופת הגדילה - מה הילד עושה בזמן שהוא נמצא בחיידר, בתלמוד התורה, ואיך הוא מתנהג שם. "ויגדלו הנערים" מלמד שהגדילה עצמה, השנים של החינוך, הן שמכריעות מה ייצא מן הילד.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · מידות

רבקה לא התלוננה על עשיו באוזני יצחק

לא כל דבר צריך לספר לאבא

"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב". רש"י מפרש שעשיו היה צד את אביו ומרמה אותו בדבריו. ונשאלת השאלה: הרי דרכם של חכמים להכיר את טבעו של אדם, כל שכן את בנו, ובוודאי רבקה ידעה על מעשיו הרעים. מדוע לא סיפרה ליצחק? כך הביא הרב אשר ברדה יסוד גדול בחינוך: יש אמהות שבאות כל היום לבעל - תראה מה הבן שלך עושה - וגורמות בלי כוונה שהאב יתרחק מן הבן. לרבקה הייתה חכמת חיים. היא ידעה מה קורה עם עשיו ולא הלכה לספר, כדי לא לצער את יצחק, והשאירה מקום שהאב יאהב ויקרב את הבן, ואולי על ידי הקירוב הזה יחזור. לכן לא כתוב שרבקה לא אהבה את עשיו, אלא שהיא אוהבת את יעקב. ובשם האור החיים: אולי לא גילתה משום שעשיו לא עשה את מעשיו בפניה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · מידות

אהבת אב לבן שסר מן הדרך

יצחק אהב את עשיו כדי לקרב אותו

"ויאהב יצחק את עשיו" - יש מפרשים שיצחק ראה שעשיו אינו צדיק ושלם כיעקב, ובכל זאת הכריח את עצמו לאהוב אותו. כך הביא הרב אשר ברדה: יצחק ידע שעל ידי שישפיע עליו חום ואהבה, ירגיש עשיו את הפתיחות ביניהם, יישאר מחובר אליו ויחזור. לכן אצל יצחק נאמר טעם, "כי ציד בפיו" - עשיו בא להראות את עצמו כצדיק, ומי שמנסה להראות שהוא בסדר יודע שיש בו דברים שאינם בסדר, ועל זה ענה יצחק באהבה. ואצל רבקה נאמר "ורבקה אוהבת את יעקב" בלי שום טעם, כי יעקב פשוט היה צדיק. ומכאן מסר חינוכי: כשבן סר מן הדרך, יש הנוקטים לגרש אותו. אבל אם הוא עדיין מכבד את אביו ואת אמו או את רבו, הוא מחובר למישהו ויש תקווה שיחזור בתשובה. אותו צריך לקרב, לא לזרוק, ולעשות הכול כדי להציל נפש תועה.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · מידות

ציד בפיו - הטענה שיצחק שמר ליום הדין

אהבתי בן שחטא, כך רחם על בניך

רבי מאיר מפרמישלאן פירש שיצחק הכיר ברשעותו של עשיו, ובכל זאת "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו". הקדמה: הגמרא במסכת שבת אומרת שלעתיד לבוא יאמר הקב"ה לאברהם "בניך חטאו", ואברהם ישיב "ימחו על קדושת שמך", וכך ישיב גם יעקב. אבל יצחק, שמידתו פחד וגבורה, דווקא הוא ילמד זכות: יחשב חשבון ויראה כמה מעטים חטאיהם. כך הביא הרב אשר ברדה, ובשם רבי מאיר מפרמישלאן הוסיף שליצחק תהיה טענה לפני הקב"ה: היה לי בן חוטא, כולם קראו לו עשיו הרשע, ואני, בשר ודם, אהבתי אותו וריחמתי עליו כרחם אב על בנים. אם אני, בשר ודם, ריחמתי על בני החוטא - אנא, מלך מלכי המלכים, רחם גם אתה על בניך. זה פירוש "כי ציד בפיו": האהבה לעשיו הייתה "ציד" בפיו של יצחק, טענה שיוכל לומר לעתיד לבוא בזכות ישראל.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

ויתן לך האלוקים - להיות מחובר לה' גם בשדה

הכיסא הריק ליד המחשב

מה היו הברכות שעליהן נאבקו יעקב ועשיו? אין בהן אזכור של תורה, יראת שמיים או תפילה - "ויתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", הכול גשמי. כך הביא הרב אשר ברדה את פירוש השפת אמת, הרבי מגור: לברכה הזאת הייתה כוונה עמוקה. "ויתן לך האלוקים" - הברכה היא להיות דבוק ומחובר לאלוקים גם כשאתה עוסק בשדה ובכרם, ולשתף את ה' בחיים הגשמיים: בבית, ברחוב, באכילה, בעבודה ובשעות הפנאי. והרב אשר ברדה המחיש את הדברים בסיפור על אדם שהתייעץ עם רבו כיצד להיגמל משוטטות שאינה ראויה במחשב. הרב יעץ לו להעמיד בכל פעם כיסא ריק לידו, לכבוד ה', כדי לזכור שהקב"ה יושב לידו ורואה איתו. "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך".

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · אמונה

שני גדיי עזים - הברכות ניתנו בליל פסח

לילה שבו אוצרות הטל נפתחים

רבקה אמרה ליעקב: "לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים, ואעשה אותם מטעמים לאביך". שואלים בפרקי דרבי אליעזר: וכי שני גדיי עזים היו מאכלו של יצחק? והלא די לו באחד. אלא שאותו לילה היה ליל פסח - אחד הוקרב כנגד קרבן הפסח, והשני נעשה למטעמים. כך הביא הרב אשר ברדה, והוסיף בשם החזקוני על התורה: לכן ביקש יצחק לברך דווקא בלילה הזה, ליל פסח, שבו העליונים אומרים שירה, אוצרות הטללים נפתחים והברכה חלה. לילה מיוחד, שבו שערי הברכה פתוחים.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

הקול קול יעקב - ההסכם של עשיו ותמימותו של יעקב

יעקב לא שינה את קולו

איך הסכים יצחק לברך כשאמר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו", והרי ספק ברכות להקל? כך הביא הרב אשר ברדה פירוש שמביאים הבית הלוי והבן איש חי: דרכו של יעקב הייתה לדבר בעדינות, כבן תורה, ודרכו של עשיו לדבר בדיבור עז וקשה. עשיו חשש שיעקב יגנוב את הברכה, והניח שאם ינסה, ישנה את קולו לקולו של עשיו. לכן עשה הסכם עם אביו: אני אבוא בקולו של יעקב, וכשתשמע קול יעקב - תדע שזה אני. אבל עשיו לא ידע שיעקב, שמידתו אמת, אינו משקר. יעקב בא בתמימות, לבש את הבגדים שאמו נתנה לו, וכשנשאל "אתה זה בני עשיו?" ענה רק "אני", ודיבר בקולו שלו. כך שמע יצחק קול יעקב וידיים של עשיו, בדיוק לפי ההסכם, ויכול היה לברך.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026

יוסף משיתא ויקום איש צרורות - ניצוץ אחד של תשובה

חסר רק הניצוץ הקטן

"וירח את ריח בגדיו ויברכהו" - אמרו במדרש: אין דבר שריחו קשה מעורות עזים, אלא שנכנס עם יעקב ריח גן עדן. וחז"ל קשרו לפסוק שני מעשים. יוסף משיתא, שיצא לתרבות רעה, נכנס ראשון להר הבית כשביקשו השונאים להיכנס, והוציא את מנורת הזהב. אמרו לו: אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו, היכנס שוב. הוא סירב, וגם כשעינו אותו עד מוות צעק "אוי לי שהכעסתי את בוראי". והשני, יקום איש צרורות, בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר, רכב על סוס בשבת לפני הקורה שעליה עמדו לתלות את דודו, ולעג לו: ראה את הסוס שהרכיבני אדוני, וראה את הסוס שהרכיבך אדונך. ענה רבי יוסי: אם כך למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. שאל יקום: וכי יש אדם שעשה רצונו יותר ממך? ענה לו רבי יוסי: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו. נכנסו הדברים בליבו כארס של נחש, וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין. כך הביא הרב אשר ברדה, ולמד מכאן את כוח התשובה: ביהודי יש נשמה קדושה, וחסר רק ניצוץ קטן. כמשל הכפרי שקנה מפוחים בעיר, ואנשי הכפר נשפו בהם ולא נדלקה אש - כי צריך קודם ניצוץ, ורק אחריו המפוח.

הרב אשר ברדה, קול ברמה, להתענג בתענוגים, 13.11.2026 · אמונה